יעוץ בנושאי רשלנות רפואית

מוות מרשלנות רפואית הוא גורם המוות מספר 3 בארצות הברית!
זה בעצם אומר שיותר אנשים מתים מרשלנות רפואית מאשר ממחלות קשות למיניהן, מתאונות דרכים, משבץ מוחי ומאלצהיימר. נתונים חדשים ומטרידים, חושפים שטעויות של הצוות הרפואי גורמות לכ-250,000 מקרי מוות בשנה בארה”ב.
בישראל מידי שנה נחשפים יותר ויותר מקרי רשלנות של צוותים רפואיים וזאת למרות עבודת הקודש של עשרות אלפי צוותי רפואה שעושים ימים כלילות בהצלת חיים. למזלנו לא כל מקרי הרשלנות הרפואית נגמרים במוות, אך ישנם מקרים בהם נגרם למטופל נזק רב.

מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא או גורם רפואי פועל באופן שאינו עומד בסטנדרט המקצועי הסביר המצופה ממנו, ובשל כך נגרם למטופל נזק שלא היה מתרחש אילולא אותה פעולה רשלנית או מחדל.

תחומים שכיחים בהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית:

• אבחון שגוי של מחלה – מצב שבו הרופא מזהה בטעות מחלה אחרת או נכשל בזיהוי המחלה האמיתית, למרות שעמדו לרשותו כל האמצעים לאבחון נכון.

• אבחנה מאוחרת – גילוי המחלה בשלב מתקדם, כאשר ניתן היה לאתרה מוקדם יותר ולמנוע את החמרת המצב או אף לרפא לחלוטין.

• טיפול מיותר – מתן טיפול שלא היה הכרחי, כגון תרופה שפגעה בבריאות המטופל או הפניה לניתוח מיותר.

• מינון שגוי של תרופה – מתן תרופה במינון לא נכון שהוביל להחמרת מצב בריאותי, פיזי או נפשי.

• ביצוע טיפול ללא הסכמה מדעת – כאשר המטופל לא קיבל הסבר מלא על סיכונים ותוצאות הטיפול, או חתם על טופס הסכמה כשהיה תחת השפעת תרופות משככות כאבים ואינו מודע לחלוטין להליך.

• טעויות במהלך ניתוח – ביצוע פעולה רשלנית בניתוח, כמו תפירה לא תקינה, השארת חלק מגידול או פגיעה באיברים סמוכים.

• פגיעות במהלך הריון או לידה – אי אבחון מומים שניתן היה לזהות בזמן, או נזקים לאם עקב טיפול לקוי כמו השארת שאריות שליה ברחם.

חשוב להדגיש כי הרשימה אינה סופית, ובכל שנה נקבעים תקדימים נוספים המרחיבים את תחום הרשלנות הרפואית.

מורכבות ההליך המשפטי

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית דורשת הוכחה לקיומו של קשר סיבתי ברור בין הטיפול (או המחדל) לבין הנזק שנגרם למטופל.
בשל המורכבות הרפואית והמשפטית הכרוכה בכך, מומלץ לפנות למומחה בעל ניסיון מוכח בתחום הרשלנות הרפואית לצורך קבלת ייעוץ וליווי מקצועי.

איך תדעו האם נפגעתם מרשלנות רפואית?
אם לפחות 2 מהנקודות שלהלן התקיימו, כדאי לבחון האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית:

1. .ניסיונות של המטופל לקבל אבחנה מדויקת של הבעיה נתקלים בהתחמקויות של הצוות הרפואי או שהוא נתקל בסירוב
2. .המטופל חש כי אין התאמה בין הטיפול לבין תלונותיו
3. .התיעוד הרפואי לא משקף בצורה נכונה את תלונות המטופל
4. .המטופל מגלה כי במסמכים הרפואיים העוסקים במקרה – נעשו שינויים ומחיקות
5. .משך האבחנה, הבדיקות והצילומים – נמשך זמן רב מהמצופה
6. .רפואה מתגוננת: המטופל נשלח על ידי הרופא למספר רב (מדי) של בדיקות וצילומים בתחומי רפואה רבים ושונים ולא נמצאת אבחנה לתלונותיו.
7. .הרופא משנה את הטיפול אותו מקבל החולה, לרבות תרופות, לעיתים קרובות וללא הסבר מספק
8. .חרף הטיפול הרפואי, מצבו של החולה איננו משתפר – ואף מחמיר
9. .הרופא לא מצליח לתת אבחנה ושולח את המטופל לפסיכיאטר
10. .הטיפול ממוקד בתסמינים, במקום שיהיה מכוון לטיפול בגורם המחלה

אם זיהיתם סימנים לרשלנות, חשוב שתנהגו כך:

• אספו חומר והגיעו עם כל החומר לייעוץ.
• תעדו את כל ההתנהלות ברישומים או בהקלטות.
• אספו את כל מסמכי העבר.
• קבלו חוות דעת רפואית נוספת.
• אל תהססו להעביר את המטופל למוסד רפואי אחר.
• היו אסרטיביים ודעתנים והתעקשו לקבל תשובות לכל שאלותיכם.
• אם חלילה החולה נפטר, כדאי לשקול ברצינות נתיחה שלאחר המוות

ד"ר אודי פרישמן, בעל ניסיון של למעלה מ20 שנה בייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית.