יעוץ בנושאי רשלנות רפואית

מוות מרשלנות רפואית הוא גורם המוות מספר 3 בארצות הברית!
זה בעצם אומר שיותר אנשים מתים מרשלנות רפואית מאשר ממחלות קשות למיניהן, מתאונות דרכים, משבץ מוחי ומאלצהיימר. נתונים חדשים ומטרידים, חושפים שטעויות של הצוות הרפואי גורמות לכ-250,000 מקרי מוות בשנה בארה”ב.
בישראל מידי שנה נחשפים יותר ויותר מקרי רשלנות של צוותים רפואיים וזאת למרות עבודת הקודש של עשרות אלפי צוותי רפואה שעושים ימים כלילות בהצלת חיים. למזלנו לא כל מקרי הרשלנות הרפואית נגמרים במוות, אך ישנם מקרים בהם נגרם למטופל נזק רב.

אז מה היא בעצם רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית הינה פעולה החורגת מסטנדרט הזהירות של רופא או צוות רפואי “סביר”, ובכך גורמת נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הפעולה החריגה.

התחומים בהם יתכן והיתה רשלנות רפואית:

  • אבחון שגוי של מחלה – מקרה שבו רופא אבחן שהמטופל סובל ממחלה אחרת או, לחלופין – לא הצליח לאבחן את המחלה, למרות שניתן היה.
  • אבחנה מאוחרת – גם מקרה שבו מחלה התגלתה בשלב מאוחר מדיי למרות שניתן היה לגלותה מוקדם יותר ולהתחיל טיפול שהיה מונע את התדרדרותה או אף ממגר אותה לחלוטין, הוא בהחלט מקרה של רשלנות רפואית.
  • טיפול מיותר – מקרה שבו הרופא החליט לתת למטופל טיפול שלא היה בו צורך, כגון תרופה שגרמה לו לנזק או הפנייה לניתוח שלא נדרש כלל להטבת המצב.
  • מינון לא נכון של תרופה – לא רק מצב שבו רופא רושם למטופל תרופה לא נכונה או מיותרת נחשב כרשלנות רפואית, אלא גם מצב בו מינוני התרופה היו שגויים והחמירו את מצבו הגופני או הנפשי.
  • ביצוע טיפול ללא הסכמה מודעת של המטופל – ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית גם במקרים בהם בוצע טיפול שהמטופל לא היה מודע להשלכותיו או לתוצאותיו (למשל, מקרים שבו המטופל חתם על טופס הסכמה לניתוח כאשר היה מטושטש מתרופות לשיכוך כאבים).
  • ניתוחים רשלניים – ניתוחים שבהם בוצעה פעולה רשלנית (כגון תפירה לא מוצלחת של המקום המנותח, הוצאה רק של חלק מגידול ולא של הגידול בשלמותו ועוד) נחשבים כרשלנות רפואית לכל דבר ועניין.
  • נזקים שנגרמים למטופלת ו/או ליילוד במהלך ההיריון או במהלך הלידה – חוסר אבחון של מומים שניתן היה לאבחן במהלך ההיריון, אי הוצאה של השליה בשלמותה ועוד.

רשימה זו אינה הרשימה בשלמותה, ומדי שנה נוספים עוד ועוד תקדימים ומקרים של תביעות רשלנות רפואית.

מורכבות התביעות הללו, הנובעת מהצורך להוכיח קשר סיבתי ברור בין הטיפול שניתן או לא ניתן לתובע ובין הנזק שנגרם לו, מחייבים פנייה אל יועץ מוסמך ובעל ניסיון  ברשלנות רפואית.

איך תדעו האם נפגעתם מרשלנות רפואית?
אם לפחות 2 מהנקודות שלהלן התקיימו, כדאי לבחון האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית:

  1. .ניסיונות של המטופל לקבל אבחנה מדויקת של הבעיה נתקלים בהתחמקויות של הצוות הרפואי או שהוא נתקל בסירוב
  2. .המטופל חש כי אין התאמה בין הטיפול לבין תלונותיו
  3. .התיעוד הרפואי לא משקף בצורה נכונה את תלונות המטופל
  4. .המטופל מגלה כי במסמכים הרפואיים העוסקים במקרה – נעשו שינויים ומחיקות
  5. .משך האבחנה, הבדיקות והצילומים – נמשך זמן רב מהמצופה
  6. .רפואה מתגוננת: המטופל נשלח על ידי הרופא למספר רב (מדי) של בדיקות וצילומים בתחומי רפואה רבים ושונים ולא נמצאת אבחנה לתלונותיו.
  7. .הרופא משנה את הטיפול אותו מקבל החולה, לרבות תרופות, לעיתים קרובות וללא הסבר מספק
  8. .חרף הטיפול הרפואי, מצבו של החולה איננו משתפר – ואף מחמיר
  9. .הרופא לא מצליח לתת אבחנה ושולח את המטופל לפסיכיאטר
  10. .הטיפול ממוקד בתסמינים, במקום שיהיה מכוון לטיפול בגורם המחלה

אם זיהיתם סימנים לרשלנות, חשוב שתנהגו כך:

  • אספו חומר והגיעו עם כל החומר לייעוץ.
  • תעדו את כל ההתנהלות ברישומים או בהקלטות.
  • אספו את כל מסמכי העבר.
  • קבלו חוות דעת רפואית נוספת.
  • אל תהססו להעביר את המטופל למוסד רפואי אחר.
  • היו אסרטיביים ודעתנים והתעקשו לקבל תשובות לכל שאלותיכם.
  • אם חלילה החולה נפטר, כדאי לשקול ברצינות נתיחה שלאחר המוות

 

ד”ר אודי פרישמן, בעל ניסיון של למעלה מ20 שנה בייעוץ לנפגעי רשלנות רפואית.