עוולת הרשלנות נבדקת בבית המשפט על פי יסודות עוולת הרשלנות, על מנת להתנהל באופן הנכון והטוב ביותר מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום הרפואי משפטי, בנוסף לכך בסוגי תביעות אלו ישנה חשיבות מכרעת לחוות דעת של מומחה רפואי רלוונטי, הכרעות הדין של בבתי המשפט נוהגים לתת משקל רב לחוות דעת מהימנה ומקצועית של רופא מומחה. אם הנך זקוק לייעוץ רפואי מטעם מומחה אנו מזמינים אותך לפגישת ייעוץ חינם עם צוות רופאים מקצועי ומיומן בתחום, שירותי משרדינו מוענקים לעורכי דין, סוכני ביטוח, חברות ואנשים פרטיים בתחום הרפואה, הביטוח והסיעוד.

הליך בדיקת יסודות עוולת הרשלנות בבית המשפט

ראשית נשאלת שאלת חבות הזהירות, אדם סביר אמור לדעת ולצפות להתרחשות הנזק לפי מבחן ציפיות נורמטיבי. המבחן השני שנערך הוא מבחן הזהירות הקונקרטי, הווה אומר, מזיק מבוים חייב בנזק לניזוק. בשאלת הפרת חובת הזהירות בית המשפט מתייחס למספר היבטים חשובים:

  • הסתברות שהנזק יתרחש.
  • גודל הנזק.
  • ההוצאות הנדרשות למניעת הנזק.
  • הערך החברתי של ההתנהגות יוצרת הסיכון.
  • בחינת השאלה מי היה בעמדת מניעת הסיכון.
  • בחינת השאלה מי מהצדדים הפיק את התועלת הרבה יותר מהפעילות שגרמה לסיכון.
  • האם התנהגות המזיק נשענת על דבר החקיקה.

בשאלת הפרת החובה שגרמה לנזק, עומדת בפני בית המשפט מטרה אחת והיא קביעת סטנדרטים ספציפיים שלא מתירים שיקול דעת וכן מטרה כלכלית של הרתעה ספציפית.

כיצד ניתן לזהות רשלנות רפואית?

אלא רק לביצוע עבודת הרופא ברמה סבירה, וזאת בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה עתבמקצועו. אין בנמצא מבחן מדויק לקביעת רשלנות רפואית. בית המשפט מתרשם לאחר מעשה, מכלנסיבות האירוע, ומהטיפול שניתן. ההכרעה של בית המשפט מסתמכת על חוות דעתשל מומחים ועריכת  ‘מאזן’ בין הסיכונים והסיכויים של הטיפולים האפשריים אל מול הטיפול שניתן בפועל.

p dir=”rtl”>טיפולרפואישמסתיים בפגיעהשלהחולהייחשבכרשלנות (על פי חוק), אםיתקיימו ארבעתהתנאים:קיומהשלחובתזהירות,הפרתהחובה, גרימת נזק והקשרהלהפרתהחובהלאותו נזק. חובת הזהירות, עוסקת בשאלה, האם הופרה חובת הזהירות?, האם התנהגות המטפל היוותה התרשלות? בנוסף יש לבחון את הקשר הסיבתי , האם בגין הטיפול הרפואי הרשלני נגרם הנזק? החוק אינו מטיל על הרופא אחריות מוחלטת לגבי תוצאות הטיפול,

חוות דעת רפואית של מומחה כוללת:

  1. בדיקה רפואית של הניזוק.
  2. אבחון, בדיקה ופרוטוקול.
  3. בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל.
  4. העזרות בספרות רפואית
  5. התייחסות לקשר הסיבתי ולנזק הנגרם.
  6. אבחנה בין נכות רפואית לנכות תפקודית.
  7. התבססות על עובדות המקרה.
  8. הוכחת פרקטיקה רפואית מקובלת.
  9. התייחסות להנחיות קליניות שניתנו על פי הפרוטוקול.
  10. הסתמכות על נתונים סטטיסטיים.

זקוק לייעוץ? יש לך שאלות נוספות? פנה אלינו לשיחת ייעוץ חינם!