הורמון גדילה

הורמון גדילה והזכאות לשימוש בו במסגרת פוליסות הבריאות.

לאחרונה פנו אלי מספר לא מבוטל של סוכנים שחברות הביטוח דחו תביעה להכרה בהורמון גדילה כתרופה אשא אינה נכללת בסל הבריאות. לאור הזאת מצאתי לנכון להביא בפנינו מספר מילים על הורמון הגדילה שהפך להיות פופולארי ונדרש בשנים האחרונות, בעיקר על ידי הורים מודאגים ואת הזכאות למימון הטיפול בו במסגרת פוליסות הבריאות.

סומטוטרופין או הורמון גדילה (GH – Growth Hormone) הוא חלבון המופרש מבלוטת יתרת המוח ותפקידו בין היתר לווסת את צמיחת  עצמות אצל ילדים.  הורמון הגדילה מופרש במהלך כל שנות החיים, כאשר לאחר גיל 21 יורדת הכמות המופרשת ממנו בכעשרה אחוז בכל עשור. מחסור בהורמון זה אצל ילדים יגרום לעצירת הגדילה, לקומה נמוכה ואף לגמדות. לחלופין, עודף בהורמון יגרום קומה  גבוהה וענקות.

הורים מודאגים לעיתים קרובות מקצב הגדילה של ילדיהם כאשר בשנים האחרונות קומה נמוכה הפחה להיות תלונה שכיחה מאוד בקרב רופאי הילדים והאנדוקרינולוגים.

הערכת קצב הגדילה של ילדים נעשית בעזרת עקומות גדילה. עקומות אלו נבנו על פי מעקב קצב גדילה של ילדים בריאים לאורך זמן. קיימו עקומות נפרדות לבנים ולבנות וישנן עקומות המתאימות לילדים מלידה עד שנתיים, ועקומות גדילה מגיל משנתיים עד גיל  20. הקו התחתון של העקומה מציין את גובהו של הילד הבריא הנמוך ביותר ואילו הקוהעליון של הגבוה ביותר.

חשוב לציין שילדים בריאים, הן הגבוהים והן הנמוכים, שומרים על קצב גדילה תקין המתבטא בהתקדמות מקבילה לאחת מהעקומות בגרף. כל עקומה בגרף מציינת אחוזון ביחס לכלל האוכלוסייה.
לדוגמא – ילד הגדל לאורך האחוזון הנמוך ביותר (3) ממדיו נמוכים מ – 97% מבני גילו וגבוהים מ – 3% מהם.

ילד נמוך קומה הוא ילד הגדל מתחת לאחוזון 3. ילד כזה מחייב את התייחסותו של רופא הילדים ובחלק מהמקרים דורש בירור נוסף. מקרים אחרים בהם יש צורך לברר את הגדילה הם:
כאשר  ילד אשר גדל לאורך קו עקומה אחד ושינה את מיקומו בגרף באופן משמעותי ("שבר עקומות") או  ילד אשר באופן עקבי גדילתו חריגה בהתייחס לגובה הממוצע במשפחתו.

חשוב מאד להבדיל בין גדילה לא תקינה, היינו – קצב גדילה לא תקין או "שבירת עקומות", אשר פעמים רבות מעידה על בעיה, לבין קומה נמוכה עם קצב גדילה תקין אשר ברוב המכריע של המקרים אינה סימן למחלה אצל הילד.

הרוב המכריע של הילדים אשר קומתם נמוכה אך קצב גדילתם תקין אינם סובלים ממחלה.
את אלו אפשר לחלק לשניים:  קומה נמוכה משפחתית – ילדים הגדלים מתחת לאחוזון הנמוך ביותר אולם קצב הגדילה שלהם תקין והם בריאים. בד"כ אלו ילדים להורים נמוכים ושבמשפחתם קרובים נוספים אשר גובהם מתחת לאחוזון שלוש, או איחור  בגדילה – ילדים אשר גדלים מתחת לאחוזון שלוש, מתחילים התבגרות מינית מאוחר ובסופו של דבר מגיעים לגובה ממוצע או לגובה שצפוי להם מבחינה גנטית. אצל רובם ימצא סיפור של צורת גדילה דומה אצל הורים, אחים או קרובי משפחה אחרים.

כלי עזר חשוב לאבחון בעיות גדילה הוא צילום לגיל עצמות (בד"כ צילום רנטגן פשוט של כף יד שמאל). גיל העצמות מאפשר ללמוד על קצב התבגרות השלד. פעמים רבות כאשר גיל העצמות צעיר מגיל הילד (לדוגמא מתאים ל – 6שנים בילד בן 8) ניתן לומר שלילד איחור  בגדילה ושעם הזמן הוא יגיע לגובהו הצפוי לו על פי גובה הוריו.

בסל הבריאות מכוסות מספר תרופות לטיפול בקומה נמוכה. כל התרופות ניתנות באינדיקציות (התוויות) ספציפיות באישור וועדה מיוחדת שהוקמה לצורך כך.  בדרך כלל יאושר הטיפול לילדים אשר סובלים מקומה נמוכה על רקע של חוסר בהורמון הגדילה או על רקע של מחלה או תסמונת אורגנית. בנוסף, בדרך כלל  יאושר טיפול במסגרת סל הבריאות גם בילדים נמוכי קומה, שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא הדביקו את הפער בגובה עד גיל 4.

לאחרונה גוברת הדרישה של הורים לטפל בילדים נמוכי קומה שאינם עונים על ההתוויות הכלולות בסל הבריאות. הורים אילו פונים לרב לביטוחים שבבעלותם בבקשה לקבל את ההורמון במסגרת הכסוי לתרופות שאינן כלולות בסל הבריאות.

בחלק גדול מהמקרים הפניה נדחית בטענות שונות ומשונות. אחת הטענות השכיחות היא שמדובר בבעיה אסטטית ולא רפואית, טענה נוספת היא  שלא מדובר במחלה ולכן אינה מכוסה בפוליסה. קיימות גם חברות שמכירות בטיפול אולם טוענות שהילד אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידה.

אין ספק שהדחייה המסיבית של פניות אילו גורמת לעוגמת נפש להורים ולילדים כאחד ומעמידה את הפוליסה שנמכרה ואת אמינות חברת הביטוח בסימן שאלה.

טיפול בהורמון גדילה בהתוויה של קומה נמוכה מסיבה לא ידועה מעורר שאלות קשות – מוסריות אתיות וכלכליות. הטיפול יקר, מצריך זריקה יומית למשך שנים, והתוצאה הסופית היא כמה סנטימטרים  שירוויח המטופל מן הטיפול. נוסף על כך אין עדיין די נתונים על תופעות הלוואי המאוחרות של טיפול ממושך בהורמון גדילה באוכלוסיית ילדים זו.

למיטב הבנתי אילו הם בדיוק המצבים בהם צריכה פוליסת בריאות פרטית להציע פתרונות למבוטח שרכש אותה בכסף מלא. השאלה האתית והמוסרית אינן מעניינה של חברת הביטוח אלא מעינינו של משרד הבריאות והרופא שרושם את המרשם. השאלה הכלכלית בוודאי שאינה מעינינו של המבוטח שרכש ביטוח פרטי ומבקש למצות את הפריוולגיה לקבל תרופה שאינה נכללת בסל הבריאות. והטענה שלא מדובר במחלה אלא בתופעה אסטטית, טענה זו טובה עד שמנהל מחלקת התביעות בחברת הביטוח לא יידרש להורמון עבור ילדיו. ההשלכות החברתיות, נפשיות, ואפילו בריאותיות על ילד נמוך בחברה התחרותית והאכזרית בה אנו חיים עשויות להיות לפעמים הרבה יותר קשות מההשלכות של כל מחלה אורגנית אחרת.

הגיע הזמן שבביטוחים הפרטיים המכסים תרופות שלא בסל הבריאות תיקבע ההתוויה מתי תכוסה התרופה ועד שלא נקבעה תאושר, בכל מקרה שלא אושרה על ידי סל הבריאות.

ולגבי ההתוויה המומלצת: היא צריכה להיות למיטב הבנתי לצורך טיפול בילדים נמוכי קומה מסיבה לא ידועה אשר קומתם מתחת לממוצע לגילם ב-2.25 סטיות תקן לפחות, וצפי קומתם הסופית הוא נמוך מ-162 ס"מ בבנים ופחות מ-152 ס"מ בבנות.

ד"ר אודי פרישמן הינו מומחה בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, מנהל את פורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד ב- DOCTORS ו – פורום בריאות והביטוח בפורטל BEOK.