בתביעה מסוג רשלנות רפואית, אחד האלמנטים החשובים היא בחינת טופס הסכמה מדעת  ווידוי שאכן ניתנה הסכמה מדעת לטיפול רפואי  על ידי המטופל. כאשר מתברר שלא נעשתה בדיקה ואישור על ידי המטפל בנושא הסכמה מדעת, הרי שישנה עילה לתביעת רשלנות רפואית. אם אתה עומד בפני תביעה מסוג רשלנות רפואית עלייך להצטייד בחוות דעת מומחים רפואיים. אנו מזמינים אותך לשם חוות דעת וייעוץ רפואי למשרדנו וזאת על מנת לוודא האם הטיפול הרפואי שניתן לך עומד בסטנדרטים מקובלים ו/או הופרה זכות ההסכמה מדעת. למשרדנו ניסיון רב שנים ומוניטין בתחום הרפואי הן מבחינת הדרכה וביצוע חוות דעת לעורכי דין, סוכני ביטוח ולעוסקים בתחום הסיעוד.

מהי הסכמה מדעת?

הסכמה מדעת פירושו קבלת החלטות של המטופל לאחר שקיבל את המידע הרפואי הרלוונטי ובחירתו בטיפול המסוים לאחר הבנתו את משמעות הטיפול אותו הוא עומד לקבל תוך קבלת מידע לגבי הסיכונים הכרוכים בטיפול וסיכויי ההצלחה, לרבות האפשרויות האחרות העומדות בפניו.

דברי החוק:

סעיף 13 לחוק קובע כי:

  1. טיפול רפואי יינתן רק אם המטופל נתן הסכמה מדעת לכך.
  2. המטפל מסר מידע רפואי מפורט וברור למטופל לגבי: האבחנה, התהליך, הסיכונים, הסיכויים וכן לציין אם הטיפול הוא חדשני/ניסיוני.
  3. המידע הרפואי יימסר למטופל בשלב מוקדם של הטיפול על מנת שזה יוכל לקבל החלטות טרם הטיפול.
  4. במידה ומידע רפואי עלול להסב נזק רפואי ו/או נפשי למטופל, רשאי המטפל להימנע מלמסור את המידע באישור מראש של ועדת האתיקה.

סעיף 14 לחוק קובע את אופן מתן ההסכמה מדעת:

  1.  הסכמה מדעת יכולה להינתן בעל פה, בכתב או באופן התנהגותי.
  2. הסכמה מדעת במצבי ניתוחים, בדיקות חודרניות, כירוגיה, צנתורים ועוד, תינתן בכתב.
  3. במידה והטיפול מצריך הסכמה מדעת בכתב והמטופל נמנע מכך, יש צורך בשני עדים להסכמה בעל פה וזו צריכה להיות מתועדת.
  4. במצב חירום רפואי הסכמה מדעת יכולה להינתן בעל פה בנוכחות עדים.

סעיף 15 לחוק קובע באילו מקרים אין צורך בהסכמה מדעת מראש:

  1. מצבו הנפשי ו/או הפיזי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמה מדעת.
  2.  לא ידוע למטפל על אפוטרופס המתנגד לטיפול.
  3. אין אפשרות לקבל הסכמה מדעת של אפוטרוס המטופל.
  4. כאשר נשקפת סכנה חמורה לחיי המטופל והוא מתנגד לטיפול וועדת האתיקה מאשרת זאת.
  5. במצב חירום רפואי.

תביעות נזיקין

כיום מקובל לאפשר למטופל להיות שותף מלא בהתאם ליכולתו, בתהליך קבלת ההחלטות לגבי טיפולו הרפואי. החוק מאפשר תביעה משפטית במידה ונפגעו זכיותיו האוטונומיות של החולה ולא כובדו פרטיותו או כבודו.

ניתן לבסס תביעה בגין אי קבלת הסכמה מדעת על:

  • תקיפה רפואית (סעיף 23 לפקודת הנזיקין)
  • רשלנות (סעיפים 35- 36 לפקודת הנזיקין)
  • הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין וסעיף 13 לחוק זכויות החולה)