לעיתים קרובות פונים מבוטחים לממש את זכאותם מחברת הביטוח ונתקלים בסירוב בטענת התיישנות. טענה זו חביבה מאוד על חברות הביטוח והפכה חביבה עוד יותר לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו וקבע את "הלכת אמיתי".

רבות נאמר ונכתב על פסיקה בעייתית זו אשר קובעת כי מועד ההתיישנות מתחיל  להיספר ממועד האירוע התאונתי. אולם רבים שוכחים כי הלכת אמיתי נקבעה ונכתבה בהקשר לביטוח תאונות אישות כאשר מקרה הביטוח הוא עצם התאונה. ולצערנו חברות הביטוח מערפלות לעיתים את ההקשר ומרשות לעצמן להרחיב את הטענה גם לביטוחים אחרים כמו ביטוח לנכות מתאונה או ביטוח בריאות ואף ביטוח מחלות קשות ופוגעות בכך בזכויות המבוטחים.

כידוע התיישנות בתביעות ביטוח עומדת על שלוש שנים בלבד. כמו כן ידוע כי הדרך היחידה לעצירת ההתיישנות היא באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. רבים לא יודעים או לא זוכרים כי התכתבות עם חברת הביטוח ו/או  ניהול מו"מ בע"פ לא עוצרים את מרוץ ההתיישנות  ובחלוף שלוש שנים יקבל המבוטח מכתב קצר ועניני מחברת הביטוח שתשמח להודיע לו שהמו"מ על מימוש המגיע לו לא עלה יפה והתביעה התיישנה.

אומנם קיימים מצבים בהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות למשל כאשר  מדובר באדם שנדרש לאפוטרופוס או כאשר מדובר בקטין אולם מצבים אילו פחות שכיחים לעינינו

.

כאשר מדובר בתביעת ביטוח על פי פוליסה לתאונות אישיות בהן מקרה הביטוח הוא התאונה עצמה ניתן להבין, גם אם לא להסכים, עם טענת בית המשפט כי מרוץ ההתיישנות מתחיל להיספר במועד קרות התאונה. אולם, כאשר מדובר בביטוח לנכות מתאונה בה מקרה הביטוח הוא עצם הנכות או כאשר מדובר בביטוח בריאות בו מקרה הביטוח הוא הפעולה הרפואית שהמבוטח עבר או כאשר מדובר בפוליסת מחלות קשות בה מקרה הביטוח הוא גילוי המחלה,  יש לעיתים מקום להתחיל את מרוץ ההתיישנות במועד שונה למשל, בביטוח לנכות מתאונה במועד בו גובש הנזק ונקבעו אחוזי הנכות לא במועד בו אירעה התאונה.

בחלק גדול מהתאונות ניתנים למבוטח בשלב הראשון אחוזי נכות זמניים, בחלק אחר מהתאונות לא ניתן לקבוע כלל את אחוזי הנכות מאחר והטיפול הרפואי בחולה נמצא בעיצומו. במצבים שכיחים אילו אומנם התאונה אירעה אולם מקרה הביטוח, כלומר אחוזי הנכות המגיעים למבוטח כתוצאה מהתאונה, טרם הגיעו  לידי גיבוש ולכן על אף הלכת אמיתי  אין כלל מקום להתחיל את מרוץ ההתיישנות במועד התאונה אלא במועד בו ניתן לקבוע בוודאות את זכאות המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח.

דומה הדבר גם בפוליסת בריאות בה הצורך בניתוח מסוים עשוי להיקבע למועד אחד אולם הניתוח עצמו כלומר מקרה הביטוח נעשה במועד אחר שיכול להיות גם שנים מאוחר יותר. כך גם עשוי להיות בפוליסה למחלות קשות כאשר אדם חלה במחלה כל שהיא הנכללת ברשימת המחלות אולם מקרה הביטוח, כלומר כל התנאים המצטברים בפוליסה לגבי אותה מחלה המהווים את מקרה הביטוח  אירע בשלב מאוחר הרבה יותר ולכן גם במקרים אילו ניתן לטעון כי אין מקום להכיל את הלכת אמיתי.

ובסיפא לרשימה זו חשוב לזכור כי אומנם חברות הביטוח מצעו "ידיד" בשם הלכת אמיתי אולם אל לנו הסוכנים והמבוטחים ליפול ברשת תמימה זו וחשוב לבחון כל מקרה של דחייה על רקע של התיישנות שאכן הלכה זו יכולה להיות מושטת עליו.