רשלנות רפואית הריון ולידה

בימים אלו סוערת התקשורת בסיפור הילדה שנשלחה למקרר המתים בטרם עת בבית החולים נהריה. העיתונות הזדעזעהובצדק מהכנסת הילדה החיה לקבר הקירור, אך לדברי ד"ר אודי פרישמן, בטענה זו לרשלנות תקשה על המשפחה לזכותבפיצוי אמיתי והוגן בבית המשפט.

"קביעת המשפחה והתקשורת כי היתה פה רשלנות אכן נכונה" אומר פרישמן, "אך הרשלנות של העברת הילדה בעודנה בחייםאל חדר המתים היא אומנם קשה לעיכול אבל  איננה דווקא הרשלנות החמורה בכל הפרשה".

לדברי ד"ר פרישמן, הרשלנות החמורה בפרשה נעוצה קרוב לודאי בעצם התרת הלידה בשלב היריון כל כך מוקדם, פעולהשאיננה מחוייבת המציאות כלל. לדבריו, לא מן הנמנע כי ניתן היה לעצור את הליך הלידה מבעוד מועד, לאפשר להריון להתקיים עוד מספר שבועות ולהציל בכך את הילדה.

לדברי פרישמן, הילדה  נולדה בשבוע ה-23 להריון במשקל 600 גר'  כאשר מרבית מערכות הגוף שלה עדין אינן בשלות."הסיכוי להישארות בחיים בשלב כל כך מוקדם של החיים מגיע לאחוזים בודדים" אומר פרישמן.

כידוע, הלב מתחיל לפעום כבר בימים הראשונים להריון וממשיך לפעום עד יום מותנו. מכאן שבמקרה שלפנינו הלב הקטןוהחלש של הילדה פעם כבר בלידה. לדברי ד"ר פרישמן קביעת המוות הנמהרת של הרופא, קרתה כנראה בשל הסיכוי הנמוךשהוא ייחס לאפשרות שהעובר בשלב ההתפתחות הכל כך  מוקדם עדיין חי.

"מאחר וסיכויי ההישרדות של העובר בגיל הריון כה צעיר היו אפסיים, נערכה קרוב לוודאי הבדיקה לקביעת מוות בצורה לאקפדנית מספיק" אומר פרישמן. "הלב שפעם חלושות מחד, והדעה המוקדמת של הרופא מאידך, הביאו אותו קרוב לודאילמסקנה שהולד הזעיר כבר אינו בין החיים".

בשל הזעזוע הרב של ההורים מהידיעה כי ילדתם הופקרה כך למותה, אין הם עוסקים ודאי עדיין בשאלת הפיצויים. אך אין ספק שהשאלה מהו גובהו של הפיצוי הכספי שמשפחה שעברה חוויה מחרידה שכזו אמורה וזכאית לקבל וודאי נשאלת.

לדברי ד"ר אודי פרישמן, מהמומחים המובילים בישראל לניהול סיכוני בריאות ורשלנות רפואית, על מנת לקבל פיצוי כספי ישצורך שיתקיימו שלושה תנאים: הראשון שתוכח רשלנות מצד הצוות הרפואי, השני שיוכח נזק, והשלישי, שיהיה ניתן למצואקשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

עצם העובדה שהרופא לא זיהה את פעימות לבה של היילודה וקבע את מותה הינה ללא ספק רשלנות. כמו כן, אין ערעור על כך שמותה של הילדה נחשב לנזק נורא. "אך חשוב מאד לזכור" אומר פרישמן "שבכלל לא בטוח כי קיים קשר סיבתי ביןהשניים, ובכלל לא בטוח שמבחינה ביטוחית רפואית, ניתן יהיה לטעון שמותה של הילדה המסכנה נגרם רק בשל התרשלות שלהרופא, עם כל הצער שבדבר".

לדברי פרישמן, במקרה זה זועק מוקד רשלנות אפשרי נוסף, והוא עצם העובדה שאישה בשבוע ה-23 להריונה נדרשה ללידה כה מוקדמת. "נשאלת

השאלה מדוע החלה הלידה, ובעיקר מדוע היא לא הופסקה.

אם המשפחה חפצה בפיצוי, אשר ללא ספק מגיע לה, מציע לה ד"ר פרישמן שתדרוש לדעת האם נעשו כל הפעילויות הרפואיותהנדרשות על מנת לזהות את הלידה כאשר התחילה, והאם נעשו כל הפעילויות הרפואיות הנדרשות על מנת להפסיק אתאותה לידה מסוכנת, שכאמור רק אחוז בודד מהולדים העוברים אותה נותרים בחיים.

"אם התשובה לשאלות הללו היא חיובית, אזי קרוב לודאי שלא ניתן יהיה להוכיח רשלנות" אומר ד"ר אודי פרישמן "אך אםהתשובה לשאלות הללו, כולן או חלקן היא שלילית, וכך הם כנראה פני הדברים, ניתן יהיה להוכיח בסבירות גבוהה כי היתה גםהיתה פה רשלנות רפואית ולקבל את הפיצוי הכספי ההולם".

"לשאלה זו תידרש הוועדה שהקים משרד הבריאות" אומר ד"ר אודי פרישמן אך מוסיף כי שאלה אחרת, חמורה יותר, אך לאקשורה כלל לסיפורה של הילדה אמורה לעניין אותנו האזרחים: האם נכון וראוי שמנהל מחלקת יולדות בבית חולים אחד בצפוןיקבע האם העמית שלו, מנהל מחלקת יולדות בבית חולים שני בצפון  – פעל כראוי.